הכנה פיזית רגשית מנטאלית ונפשית ללידה
 

לכל אחד מהרבדים המוזכרים יש חשיבות גדולה בהכנה ללידה הקרובה,

יש לשים דגש על כל הרבדים והאפשרויות שבתוכם.

הידיעה והמודעות המקסימאלית מבחינתך, תפרה אותך ותיתן לך,

את כל הכלים הדרושים לך לחוות את הלידה שלך.

 

הכנה בזמן שלפני הלידה

 

מחשבה חיובית

חשיבה חיובית חייבת להיות מתורגלת, הרי ברור שאם לא הכנתי את עצמי ללידה ולא תרגלתי לפני זמן הלידה,יהיה לי הרבה יותר קשה לחשוב חיובי בזמן כאב אמיתי.תרגול מחשבות חיוביות,אמירות והיגדים חיובים אפילו מעשים יש לתרגל אותם בצורה יומיומית.

 

 מספר כללים למחשבה חיובית ולתרגול שלה:

 

• המשפטים או תרגיל בדמיון מודרך צריך להיאמר בזמן הווה (עכשיו) דוגמאות :

אני רואה את תינוקי נולד בשמחה,בקלות,באהבה וכדומה.

אני בוטחת בעצמי,בגופי ובמחשבתי.
 

• דייקי במחשבות שלך, ברצונות שלך, אמרי את המשפטים שהכי מדויקים וברורים לך, אל תאמרי משפט מעורפל כגון : "אני רוצה לידה טובה" אלא אמרי: "אני רואה שהתינוקת שלי מפלסת את דרכה במהירות ושמחה לידיי". דבר נוסף שמתחבר מאוד בדיוק אמרי את הדברים שהם אפשריים ומעשיים מבחינתך שיש לך יכולת אמיתית להאמין בקולך הפנימי.
   

• אמירה חיובית תמיד ואף פעם לא לשלילה כמו: "אני לא מפחדת" או "אני לא רוצה אפידורל ורוצה לידה טבעית" התת מודע שלנו אינו מבין אמירות שליליות הוא עובד עפ"י דימויים. לכן תדמי את הסיטואציה שבה את רוצה כמו "אני רוצה לחוות את הלידה שלי כמו שהיא טבעית ,פיזיולוגית".
   

• תרגול תרגול תרגול - כל אמירה,מחשבה שאת רוצה בעבורך ללידה דורשת תרגול יומיומי

רצוי בשעות קבועות,ימים קבועים זמן שייתן לך רצף. על מנת שמחשבות חיוביות ותרגילים בדימיון מודרך יהיו חלק ממני אני צריכה לתרגל אותם. זכרי מה שאת מתרגלת יהיה חלק ממך.

 

התמודדות אמיתית עם הפחדים וניטרול מקסימלי שלהם

 

ראשית הביני אותם, חשבי עליהם, כתבי אותם, ממה את מפחדת או חוששת בלידה או בהורות. ההורות מגיעה מיד בתום יציאת התינוק והרבה פעמים זו המחשבה שתוקעת בלידה: איזה אימא אני ,אהיה פנויה, קשובה, טובה?

 

מחשבה שקיימת בתת המודע ולא אפשרת לה מקום, היא תוקעת, עוצרת, לא מאפשרת לחוות, להיות. שימי את תשומת ליבך למקום זה.

 

הפחד מאפשר לנו לשים את האצבע במקומות שגורמים לנו את "הבעיות" יש לזה את היתרונות והחסרונות. היתרון הגדול הוא, ברגע שאת יודעת,היכן לשים את האצבע, מה הכי אקוטי להתמקד בו, את יכולה להכין עצמך טוב יותר ללידה.

 

החסרונות הם שני דברים עיקרים :

האחד חוסר התמודדות עם הפחד ואז הרבה פעמים יגיע ממקום לא צפוי ויגרום ל"תקלות"

ופחדים לא רצויים ולא מקדמים לפני הלידה בזמן ולאחר הלידה.

פחד בפני עצמו מסמל ריחוק וניתוק מ"הדבר"

בנושא שאליו אנו מתייחסות הוא הלידה,הפחד עלול לתקוע את הלידה ולהרחיק את המפגש מהתינוק.(ההרחקה היא זמנית כמובן) אך הרבה פעמים יכולה לפגוע בטיב החוויה.

ההתייחסות לפחדים הקיימים תיעשה בכל המישורים (שימי דגש ותשומת לב על כל אחד מהם):

 

• רפואה - בית חולים,צוות מטפל,בדיקות היריון,מה הרצונות שלך מבחינה רפואית ללידה?

• למה בחרת את הבחירות שבחרת?

• מגורים -  יש מקום לתינוק בבית,בלב?

• זוגיות -  בזוגיות שלכם יש מקום לתינוק החדש, האם אתם אוהבים, האם הרצונות שלכם משותפים לגבי התינוק שעומד להגיע? (אם לא אפשרו שיחה ומקום)

• קריירה/עבודה – גם פה אמרי את רצונותייך(כמובן שהכול נתון לשינוי)מה רצונך כרגע,האם זה בסדר מבחינתך לנטוש או לשים בצד לזמן מוגבל את העבודה והקריירה?

• מה דעתך על חופשת הלידה עם תינוקך?זה מה שאת רוצה?איך את רואה אותה

• הורות – מה הגישה שלכם כלפיי ההורות שלכם

• תמיכה – יש כזאת? אם כן ,מי מרגיש כבאמת תומך?את מי תרצי לתמיכה ובדקי האם הוא באמת פנוי לכך? איך את עוזרת לעצמך ותומכת בעצמך?

 

ההתייחסות לפחד צריכה להגיע משני בני הזוג,את השאלות שניכם צריכים לשאול ולענות

כל אחד לחוד ואחר כך במשותף.

 

נשימות והרפיה 

 

כל אלה חשובים עד מאוד לתרגול לפניי הלידה מה שתרגלת שלך ומה שלא ...

התרגול מאפשר הכרה,מאפשר לך לדעת לנשום נכון וטוב לאורך זמן.

 

נשימה היא חמצן פשוטו כמשמעו, חמצן לנו ולתינוק שלנו!

זכרת את זה זכרת הכול!

 

הנשימה מסונכרנת עם נפשנו ומחשבתנו, יש לזה חשיבות גדולה בלידה

איך אנחנו נושמות, מה הקצב, האם אנחנו נושמות בכלל?

הרי ברור שגם שאנחנו "לא נושמות טוב"... אנחנו נושמות.
 

ההבדל בין נשימה טובה לנשימה לא טובה, שנשימה טובה, מאפשרת לנו, את כל התנאים האידיאלים בלידה, היא מאפשרת לנו חמצון טוב,הרפיה בין הצירים,רגיעה,התמודדות עם הצירים,ממקדת אותנו לציר עצמו שאותו אנו חוות.

 

נשימה עמוקה ואיטית היא נשימה חשובה לעבודה של הצירים עצמם,היא מרככת אותם

וככל שהנשימה תהיה איטית ועמוקה יותר היא תאפשר הרפיה עם הנשיפה בין הצירים.

נשיפה עמוקה ומלאה מעסה את האיברים הפנימיים ושומרת על רצפת האגן ומאריכה את השאיפה.

 

תרגול הנשימה עוזר לנו למקד את תשומת הלב שלנו בזמן הווה בלבד.

אני עכשיו חווה ציר ואני נושמת איתו ולכן אני עסוקה בכאן ועכשיו.

 

בזמן צירים נשימה עמוקה – שאיפה עמוקה ונשיפה ארוכה

חשוב בזמן ציר כשאת נושפת, לנשוף ארוך,לאורך הציר.

 

הרפייה בין הצירים – נשימה איטית ,זה זמן מנוחה לך ולתינוק,אתם ממלאים

יחד כוח משותף,כאן הנשימה, משלבת עוד דברים,נשימה איטית שכוללת הרפיה של כול הגוף הפיזי,הנפשי,המנטאלי והרגשי.
 

הרפי את כל השרירים בגופך ונוחי,המנוחה חשובה מאוד ואפשר לשלב אותה עם דימויים

שאותם יש לתרגל יחד עם הנשימה וההרפיה של הגוף.
 

בתרגול שימי לב להרפיה של כל חלקי הגוף: גפיים,כתפיים,בטן,ראש,כפות רגליים,שרירי פנים,פה רפוי,נרתיק רפוי,אגן,הכול. שימי לב לכול אחד מהאיברים שבגופך,שהוא משוחרר,רפוי ונח.

 

"צירי לחץ" - (צירי לידה) מספר אופציות:

 

• לקחת הרבה אוויר ולנשוף באיטיות ובהדרגה החוצה כמו שנושפים לניפוח בלון(דימוי של ניפוח בלון בזמן צירי הלחץ יכול לעזור מאוד)הניפוח צריך להיות מלווה בהרפיית אגן. בחודשים מוקדמים תרגלי בשירותים תוך כדי הרפיה רצפת האגן בחודשים מתקדמים רצוי לתרגל על כדור, אפשר במקלחת גם כן תוך כדי הרפיית האגן.

 

• לקחת הרבה אוויר ולהוציא קולות ארוכים,נמוכים ומונוטוניים ותוך כדי לשים לב לשחרור של רצפת האגן.

 

• לקחת הרבה אוויר ולנשוף נשיפות קצרות עם קול פו פו פו, אפשר לתרגל עם שירי ילדים

כמו השיר "יונתן הקטן" יו – נ – תן –   ה – ק – טן   רץ – ב – בו.....

 

במידה והלידה מתעכבת ולא מתמקדת כמו שהצוות הרפואי מצפה,יבקשו ממך ללחוץ בנשימה עצורה – לוקחים הרבה אוויר עוצרים ואז נושפים החוצה וחוזר חלילה.

 

תשתדלי להימנע ממצב זה , לחיצה בנשימה עצורה יכולה להזיק לרצפת האגן.

 

תנוחות ותנועות

 

היתרון בלידה טבעית שהיא מאפשרת תנוחות ותנועות חופשיות.

התנועה והתנוחה שנוחה וטובה לך מאפשרת לך התמודדות טובה יותר עם הכאב

ומאפשרת התקדמות מהירה יותר של הלידה.

 

יתרונות בתנוחה זקופה:

• השפעת כוח הכובד של ירידת העובר כלפיי מטה

• פתיחת צוואר הרחם ע"י לחץ שמופעל מהסרעפת על הרחם

• ירידה של העובר כלפיי מטה והתבססות טובה באגן,בתנוחה זקופה התעלה נוטה מעט קדימה

• זרימת דם טובה יותר לאם ולעובר

• לרחם קל יותר להתכווץ

 

יתרונות התנועה בלידה:

• הגדלת קוטר של מוצא האגן

• התנועה מסיחה דעת מהכאב ומאפשרת עשייה אחרת(מיקוד אחר)

• התנועה מסייעת בהתמודדות עם הכאב(הקטנת הכאב ע"י תנועה)

• התנועה והתנוחה הזקופה מקדמים את הלידה ומקצרים את משך הלידה

• תנוחה אחת מעייפת ומקבעת לעומת התנועה שמאפשרת חופשיות,זרימה,תנועה

• התנועה תומכת בשחרור של אנדורפינים ובכך מאפשרת הקלה והכלה של הצירים

 

החופש שבתנוחה ובתנועה מאפשר הרבה הקשבה עצמית,

חידוד חושים ועשייה אמיתית, של מה שהכי נכון לך באותו רגע.

להקשבה אמיתית ופנימית בזמן הלידה יש חשיבות עליונה -

לחיבור הכי עמוק עם מה שנכון לך ומאפשר לך לשאול את השאלות:

מה מציק? כואב? מה נעים? מתי נוח?

 

בשלב הראשון של הלידה,חשוב לשים לב יותר, לתנוחות זקופות שמעודדות התבססות של העובר באגן,התבססות במנח תקין והתמודדות שמאפשרת לעבור את הצירים בצורה טובה יותר. דוגמאות לתנוחות:
 

תנוחות זקופות:

• השענות בעמידה תוך כדי תנועה על שולחן,כסא,מיטת בית החולים,קיר

• תלייה

• חיבוק

• השענות אחורה עם גב לקיר וברכיים מעט כפופות(טוב לכאבי גב)

• הליכה ונענוע של אגן כמו ריקודי בטן

• נענוע אגן בעמידה : סיבובים,מצד לצד,צורת שמונה,טלטול האגן

 

בישיבה:

• ישיבה הפוכה אל גב כיסא,שרפרף נמוך

• ישיבה על אסלה (אין לחץ בעצמות המושב ועצם הזנב מאפשר הרפיה של החיץ)

• ישיבה על כדור מאפשר תנוחה ללא הפעלת לחץ באגן,מאפשר תנועה תוך כדי ישיבה

 

עמידת שש/ארבע:

עוזר להרפיית האגן ומסייע בירידה והתבססות טובה לאגן,תנוחות טובות לכאבי גב

אפשר לשים כריות תחת המרפקים או להישען על כדור,בן זוג,כסא בכו'.

 

בשלב השני של הלידה חשוב לאפשר כמה שיותר מרחב באגן, התנועה והתנוחה צריכות לעזור במתיחת הגוף ויצירה של פתיחה עמוקה שתאפשר יציאה מהירה וקלה יותר.

• כריעה

• תלייה

• השענות

• שכיבה על צד שמאל עם רגל מורמת

 

שלב המעבר, נשימות הלידה (צירי לחץ)
נשמי החוצה,לתוך התעלה והחוצה (ההפך מתרגול נכון של כיווץ רצפת האגן) קולות נמוכים ומונוטוניים.